.innerImg{ float: right; }

כמה מילים על "הרוח בערבי הנחל" ועל פינק פלויד ועוד.

קנת גראהם הבריטי הוא זה שכתב את "הרוח בערבי הנחל", מספרי הילדים הידועים בעולם. אמו מתה מעט אחרי לידה, כשהיה בן 5. האב הדרדר ושקע בדיכאונות, והילדים עברו לבית הסבתא, אם האמא. היא הייתה אישה קשוחה ולא היה לה שפע כספי לגדל את הילדים ברווחה כלכלית. היחסים המקולקלים עם אביו וסבתו גרמו לו שלא לסמוך על בני אדם, וזו אחת הסיבות לכך שכתב דווקא על בעלי חיים. לחיים עם הסבתא דווקא היה פוטנציאל- היא גרה בבית כפרי ישן ומקסים, אך הייתה תשושה מכדי שתוכל לתת לילדים חוויית ילדות חיובית. לאחר שנים ספורות נשלח לפנימייה בריטית קשוחה באוקספורד, מקום נוסף שגרם לו לברוח- פיזית ומטאפורית- אל הטבע, החיות, וכל מה שהיה מחוץ לאווירה הקפדנית של בית ספרו. הוא רצה להמשיך ללימודים גבוהים באוקספורד, אך במשפחתו העדיפו שיהיה פקיד בנק. יצוין, שאף ששנא את עבודתו, הגיע למשרות בנקאיות בכירות בבנק המרכזי של אנגליה. עם זאת, דווקא חוסר שביעות רצונו מעבודתו- גרמה לו לכתוב את סיפוריו הידועים- כמעין בריחה אולטימטיבית. סיפוריו היו דווקא מעין "קונטרה" לארצו שעברה את המהפכה התעשייתית- ולכן, דווקא משום כך- שלט בהם הטבע. הם כוונו במובהק דווקא לילדים. חתונה לא מוצלחת עם אשה שלא התאימה לו, אלספת', יחד עם ילד חולני ובעל בעיות ראייה ועוד, שנולד להם, גרמה לו לעוד יותר אסקפיזם- אבל דווקא בשל הבריחה המתמשכת הזו- הרווחנו אנו את הרוח בערבי הנחל. סיפורים שסיפר לו לפני השינה על עכברוש מים, קרפד, חולד, סמור ושאר חיות שחיו בצוותא- הפכו סביב 1907 לספר הילדים הידוע. המעבר מלונדון לאזור הכפרי בו גדל, היו אף הם חלק מהאווירה וגם מהתפאורה. מטבע הדברים במקרים כאלה, לחיות יש תכונות אנושיות, והדמויות שבו את לב כולם. הספר נתקל בביקורות מעורבות, אך די מהר הפך לקלאסיקה עולמית.

יש שיאמרו ש"החלילן בשערי השחר" הוא אחד הפרקים המיוחדים בספר- אם לא המיוחד שבהם. החולד ועכבר המים מנהלים שיח עצל ומנומס, ובו זמנית דאגני. לאחר מכן הם נוטלים סירה ושטים לאור הירח בחשיכה. הטקסט מתעכב על החיות והצמחים שהם רואים בדרכם ("ציפור ציצה פתאום והשתתקה, ומשב קליל זנק ורשרש בקני הסוף והאגמון"). הקולות והמראות מושכים את תשומת ליבם

 "הוי, חולד, היופי הנהדר הזה! הפכפוך העליז והצוהל, הרול הדק, הצלול ורווי האושר של מגינת החליל הרחוקה! מין מנגינה שמעולם לא חלמתי על משהו דומה לה, והקול הקורא אשר בה חזק יותר מן הצליל המתוק שלה"...ואולי אין עוד דבר בעולם שראוי יותר לעשות מאשר להאזין שוב לקול הזה ולהמשיך ולהאזין לו לנצח...מעולם לא ראו את הוורדים מזהירים כל כך. את הערבות הוללות כל כך...הסכר סגר את יובל הנהר מגדה אל גדה בחצי גורן רחבה של קצף ואורות מנצנצים ושוליים נוגהים של מים ירוקים, תוך שהוא מרגיז את כל השטח השקט במערבולות מסתחררות ופסי קצף צפים ומחריש את כל הקולות האחרים... "זה המעון של חלומות השיר שלי, המקום שבו נגנה לי המנגינה" לחש עכבר המים כמתוך תרדמה. "כאן, במקום קדוש זה, כאן ולא בשום מקום אחר, נמצא אותו"... ואז, ראה...את השרירים הרוטטים על הזרוע שנחה על החזה הרחב, את היד הארוכה והגמישה האוחזת עדין חליל פן שזה עתה צנח מבין השפתיים... בפתע ובהוד הופיע גלגל החמה הגדול והזהוב מעל האופק אשר מולם...לאחר שיכלו לשוב ולהביט, נעלם החיזיון והאוויר היה מלא שירת ציפורים המקדמות בברכה את פני השחר העולה...

"החלילן בשערי השחר" הוא גם אלבום הבכורה של פינק פלויד. האלבום חוגג השנה יומולדת 50 (חגג בקיץ. אני מזייף במספר חודשים). "הרוח בערבי הנחל" היה ספר אהוב על סיד בארט, ממייסדי הלהקה, שעזב אותה לאחר כשנה, בין השאר בשל התמכרות לסמים, או סתם חיבה ל LSD (כן. אותו בארט שלכבודו כנראה נכתב האלבום wish you were here. ואותו אחד שהרצועה המרכזית והמופתית שבאלבום מאחלת לו- המשך לנצנץ/לזרוח, יהלום משוגע). כיאה לאלבום עם השפעות פסיכדליות, יש בו שירים מוזרים על גמדים, חיות מוזרות, אגדות, ועוד. את השם ללהקה בחר בארט, אגב- זה היה חיבור בין שני שמות של מוזיקאי בלוז ידועים. נציין שפינק פלויד שאחרי בארט הפכה להיות בעלת קו שונה מזה של בארט- פחות פסיכדלי, יותר רוק נטול פסיכדליה. אז אולי זהו לא האלבום הכי מופתי והכי ידוע שלהם- אבל זה האלבום השלם היחיד שלהם עם סיד בארט, וגם האלבום שסימן את פריצתם.

זהו. אין סוף. אבל גם האלבום היה סהרורי וחסר קונספט במידה לא מועטה- אז אולי זה דווקא הולם.